לדלג לתוכן

בלוג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

בְּלוֹג (מאנגלית Blog, בעברית: יוֹמַן רֶשֶׁת[1] או רְשׁוּמוֹן) הוא חלק מאתר אינטרנט שבו נכתבות רשומות ("פוסטים") העוסקות בחוויות, חדשות, מאמרים, תמונות ועוד. מהותו וכן תכליתו של הבלוג נקבעים על ידי יוצרי הבלוג והוא פתוח לעיונם של גולשי האינטרנט, להם לעיתים גם ניתנת היכולת להגיב כתלות בסוג הבלוג. המילה "בלוג" היא הלחם של המילים מאנגלית: Web (רשת) ו-Log (יומן).

מבחינה מבנית, כלומר בהקשר של מבנה או ארכיטקטורה של אתרי אינטרנט, אתר-בלוג לרוב כולל גם דפים נוספים, מלבד דף הבלוג והרשומות, למשל דף "אודות", דף "צור קשר", ועוד דפים משניים אחרים, אך הדף העיקרי בו הוא דף הרשומות, בו מסודרות הרשומות. כמו כן, בלוגים רבים כוללים גם דפי קטגוריות ודפי תגיות בהם קישורים לרשומות מאותן קטגוריות או תגיות. עם זאת, לעיתים בלוג הוא רק חלק משני מאתר גדול מאוד הכולל בלוג, ואין מדובר באתר-בלוג (כלומר, אתר שייעודי בעיקר לבלוג). במקרה בו מדובר באתר-בלוג ייעודי, ניתן להקימו במהירות יחסית בעזרת אחת ממערכות ניהול התוכן החינמיות השונות המיועדות לבלוגים (כמו בלוגר או וורדפרס). במקרים בהם מדובר באתר שבלוג הוא אך חלק משני ממנו, ייתכן שייבנה האתר במערכת ניהול תוכן המיועדת לבניית אתרים בקנה-מידה רחב יותר, כמו ג'ומלה, דרופל, או מג'נטו החינמיות, או מערכות מסחריות שונות.

בעל בלוג נקרא בלוגר או בְּלוֹגַאי,[2] וקהילת בלוגרים נקראת בלוגוספירה (לעיתים המילה משמשת כביטוי למכלול הבלוגים באינטרנט, לעיתים גם נעשה שימוש במונחים "בלוגטופיה", "בלוגספייס" ו"בלוגיסטן").

הבלוג הוא אחד ממאפייניה של תרבות האינטרנט. יש שראו בו סוג של יומן אישי השונה מזה שנכתב בתקופה שקדמה לעידן האינטרנט, בפומביות ההתקשרות עם העולם שהוא מציע. בעידן הווב 2.0 נוצרה הפרדה בין יומן-רשת, שהוא הבלוג, לבין יומן רשת אישי (Web Journal). כיום שולטת מגמת כתיבת בלוגים של אנשי עסקים, בלוגים של פוליטיקאים ידועי שם (דוגמת הילרי קלינטון), ובלוגים של יוצרים ואנשי אקדמיה המשמשים פלטפורמה לפרסום יצירות אמנותיות וספרותיות, מאמרי דעה וביקורת ומאמרים אקדמיים. מספר הקוראים בבלוג מגיע לעיתים קרובות למספר הקוראים של ספר בזמן קצר מאוד, זוהי הסיבה שבגללה מספר סופרים הולך וגדל כותבים בלוג אישי בידיעה שיצירתם תגיע לקוראים במהירות ויוכלו לקבל מהם משוב. על חשיבותם של בלוגים מסוג זה ניתן ללמוד מהשכיחות הגדלה והולכת שבה מאמרים אקדמיים מצטטים ומתייחסים למאמרים שמופעים בבלוגים של חוקרים וכותבים אקדמיים.

הבלוגים נשמרים באתרים ייעודיים, ניתן להגיב עליהם ואף להיות מנויים על בלוגים פופולריים. בלוגים פופולריים כיום אף מאפשרים תגמול כספי לכותביהם, המתוגמלים בהתאם למספר ה"כניסות" לבלוגים שלהם, או בעזרת אמצעים פרסומיים שונים שהם מאפשרים להופיע בדפי הבלוג. מגמה זו הולכת ומתרחבת ברחבי העולם וגם בישראל.

היסטוריה ומאפייני הבלוג

[עריכת קוד מקור | עריכה]

המושג Weblog נהגה לראשונה ב-1997 על ידי Jorn Barger, ובא לתאר את התוכן שפרסם באתר שלו, בו ערך רישום (Log) של האינטרנט (Web) על ידי פרסום הפניות לידיעות שפורסמו באתרים אחרים ואת דעותיו לגביהם. ב-1999 החליט הגולש Peter Merholz להגות את המושג כ-Wee Blog, או Blog בקיצור.[3]

כיום נהוג לכנות Blog אתר אינטרנט ובו רשומות (באנגלית Posts) המתארות דעות, קישורים ורישומי יומן אישי המסודרים בסדר כרונולוגי, מהחדש לישן, בסגנון של יומן. את הבלוג ניתן לפתוח במסגרת אתרים המוקדשים לכך (בחינם או בתשלום), או לעשות זאת באופן עצמאי על ידי התקנה תוכנה מיוחדת על גבי שרת. מרבית הבלוגים מאפשרים לקוראים להגיב בתחתית כל רשומה, וכך מאפשרים לקיים שיחה בין כותב עיקרי למספר כותבי משנה המגיבים לרשומות, אשר בתורן נקראות על ידי מספר בלתי מוגבל של קוראים. בנוסף, צורת רישום זו מאפשרת לבלוגרים (Bloggers, כותבי הבלוג) לדווח בזמן אמת על אירועים שונים, בדומה לעיתונאים, וזאת בניגוד לאתרי אינטרנט גדולים הנוטים להיות איטיים יותר בקצב התעדכנות שלהם (Anderson, 2007).

היבטים טכנולוגיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לרשומות השונות מוסיפים לרוב תגים (Tag – מילת מפתח המתארת את התוכן של פריט מידע כלשהו באינטרנט; התג יכול להיות בן מילה אחת או יותר, ולכל רשומה ניתן להגדיר מספר בלתי מוגבל של תגים) המאפשרים לסווג אותן לקטגוריות שונות באופן אוטומטי ולהציג רשומות אחרות שעסקו באותו נושא על ידי לחיצה על אחד מאותם תגים (Anderson, 2007).

היבט חשוב נוסף של בלוגים הוא נושא הקישוריות, המאפשרת אחזור והצלבת מידע ממספר מקורות, בדמות בלוגים אחרים. הקישוריות באה לידי ביטוי בשלוש טכנולוגיות עיקריות (Anderson, 2007):

  • Permalink – קישור ישיר וקבוע לרשומה בתוך הבלוג, המאפשר גישה ישירה אליה מכל מקום, בתוך הבלוג או מחוצה לו, כמו ממנוע חיפוש, גם אם מקומה במסד הנתונים של הבלוג השתנה (לצורכי העברה לארכיון למשל), או אם הכותרת של הרשומה או תוכנה השתנו. קישור זה אינו כולל בתוכו אפשרות לגישה לגרסאות שונות של הרשומה (אם היא עברה עדכון).
  • Trackback – מערכת המאפשרת ליצור קישור אוטומטי לרשומה בבלוג אחר (ב') אשר מכיל אזכור כלשהו לרשומה בבלוג הנוכחי (א'), כך שהמפעיל של בלוג א', וגם כל הגולשים שקוראים את הבלוג, יוכל לגשת ישירות מתוך הרשומה לאזכור המופיע בבלוג ב'. חסרונה של מערכת זו הוא בכך שהיא מאפשרת לשולחי תגובות זבל (בדומה לדואר זבל, תגובות המכילות הפניה למוצר צרכני או לאתר אחר שעלול להזיק בצורה כלשהי לגולשים אליו) להציף את הבלוג בתגובות.
  • Blogroll – רשימה של קישורים לבלוגים אחרים אותם קורא מחבר הבלוג בו מופיעה הרשימה.

מרבית הבלוגים עושים גם שימוש בטכנולוגיות לסינדיקציה של התוכן אותו הם מפרסמים בבלוג, כמו RSS או Atom, המייצרות קובץ הנקרא באופן אוטומטי על ידי תוכנות ייעודיות (וגם דפדפנים) ואשר מכיל מידע על העדכונים בזמן אמת. העדכון יכול להכיל רק את כותרת הרשומה, מספר שורות ממנה ואף את הרשומה כולה. כך שלמעשה אין צורך לגלוש לבלוג עצמו על מנת לקרוא את תוכנו (Anderson, 2007).

עם הגידול במספר העוסקים בכתיבת הבלוגים נוצר מושג חדש המתאר את העולם והסביבה בו הם פועלים – Blogosphere (בלוגוספירה). עם התפתחות הבלוגים, הם אינם מורכבים עוד מטקסט וקישורים בלבד, אלא כוללים גם תמונות וסרטוני וידאו במקום רשומות (Photo-blogs ו-Video blogs או vlogs, בהתאמה). כמו כן ניתן לעדכן את הבלוג גם כאשר אין גישה למחשב, אלא ישירות דרך הטלפון הסלולרי (Mob-blogging, מלשון Mobile phone) (Anderson, 2007).

הבלוג אינו נכתב בהכרח על ידי אדם אחד, וישנם גם בלוגים קבוצתיים בהם מספר אנשים מעלים רשומות אליו.

סוג נוסף של בלוגים שהפך לפופולרי הוא ה-MicroBlog. מדובר במספר אתרים, הפופולרי שבהם הוא "טוויטר", המאפשרים לפרסם עדכוני טקסט קצרים המוגבלים למספר משפטים בודדים ואף פחות מכך (טוויטר מוגבל ל-280 תווים בלבד). את העדכונים לבלוג ניתן לשלוח במגוון דרכים, כולל באמצעות מסרונים (SMS) מהטלפון הסלולרי (Java, Song, Finin, & Tseng, 2007).

Audio Blog ו-Podcasting

[עריכת קוד מקור | עריכה]

כאמור, בלוגים אינם מוגבלים אך ורק לכתיבה, וקיימים גם בלוגים קוליים. בלוגים מסוג זה מורכבים למעשה מקבצים בהם ניתן לשמוע אדם אחד או יותר הדן בנושא מסוים, אם בפורמט של ריאיון או כל פורמט דומה. לרוב נעשה שימוש בקבצים בפורמט MP3 (פורמט נפוץ לשמירת קובצי אודיו בנפח קטן תוך שמירה על איכות שמע גבוהה) המופצים בטכנולוגיית ה-RSS על מנת שהמאזינים יוכלו להוריד אותם באופן אוטומטי למחשב או לנגן המוזיקה שלהם. כאשר במרבית המקרים ניתן להאזין לתוכן גם ישירות מאתר הבלוג (Anderson, 2007).

המונח Podcasting, שנטבע ב-2004 (Anderson, 2007; Pascu et al., 2007) והפך לשם המוכר לבלוגים המוקלטים, מעלה קונוטציה מוטעית כי ניתן להאזין לבלוגים אלו רק דרך נגן המוזיקה הפופולרי של חברת אפל, ה-אייפוד, אך בפועל אין שום מגבלה שכזו. בישראל, האתר המוביל המספק בלוגים מהסוגה הזאת הוא icast [4] והוא מציע למאזיניו שלל ערוצים במגוון נושאים להאזנה.

(Vlog) ‏Video Blog

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בלוג וידאו או יומן וידאו (ידוע בעיקר כ-Vlog), הוא בלוג המורכב מסרטוני וידאו קצרים המפורסמים לרוב מדי יום ומצורפים לסדרה של סרטונים כאלה. ביומני וידאו לרוב מופיע היוצר שלהם (לרוב מדובר ביוטיוברים שמתעסקים בתוכן שונה מזה ומעלים יומני וידאו בנוסף כדי ליצור יותר אינטראקציה עם הצופים שלהם) והוא מדבר על מקרים מעניינים שקרו לו ועל חייו. לאחר מספר סרטונים שכאלו, הסרטונים יכולים להיות מצורפים לפלייליסט או פשוט להצפות זה אחר זה, והם מספרים את הסיפור של האדם אשר יצר אותם. רשומות Vlog לעיתים קרובות משלבות וידאו מוטמע (או קישור וידאו) עם טקסט תומך, תמונות ומידע נוסף. רשומות מוקלטות בטייק אחד או בחלקים רבים. קטגוריית ה-vlog פופולרית ביוטיוב.

יומני וידאו (vlogs) לעיתים קרובות מנצלים את הסינדיקציה ברשת, המאפשרת הפצה של וידאו דרך האינטרנט או באמצעות פורמטי הסינדיקציה RSS או Atom, לצבירה אוטומטית והשמעה על התקנים ניידים ומחשבים אישיים (ראה פודקאסט).

יומן וידאו שנוצר בעת רכיבה על אופנוע ידוע כ־motovlog (קיצור של יומן וידאו ואופנוע).

בלוגוספירה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בלוגספירה היא הלחם של המילים "בלוג" ו"ספירה", כלומר סביבה של בלוגים. זהו השם הרווח לקהילת הכותבים ההולכת וגדלה. לכל אכסניה (אתר המאפשר כתיבת בלוגים) יש בלוגספירה משלה, וככלל קהילת הכותבים בעולם כולו משתייכת לבלוגספירה העולמית. לרוב האכסניות השונות אף מספקות פורום ייחודי לטובת כותבי הבלוגים, בו מציעים הכותבים טיפים שונים בנושאי כתיבה, מתייעצים האחד עם השני ואף נעזרים בעניינים טכנולוגיים ועיצוביים.

סוגי בלוגים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
צילום מסך מהבלוג BlogActive

ניתן לסווג את הבלוגים הקיימים לא רק מבחינת המאפיינים הטכנולוגיים שלהם, אלא גם מבחינת הנושאים שבהם הם עוסקים. ניתן למצוא בלוגים שבעליהם מפרסמים מידע אודות החיים הפרטיים שלהם, כאלה העוסקים בחדשות ואקטואליה, בלוגים המסקרים נושאים כמו טכנולוגיה, פוליטיקה או סרטים, ואף בלוגים המתארים את הנעשה בחברה מסחרית ונכתבים על ידי עובדיה. ניתן גם להרוויח מכתיבת בלוגים על ידי שילוב פרסומות או קבלת כסף על מנת לפרסם מוצרים, כך שישנם גם אנשים שכתיבת הבלוג מהווה עבורם משרה חלקית או מלאה (Power to the People: Social Media Tracker Wave 3, 2008; “State of the Blogosphere 2008,” 2008).

בלוג פרטי הוא הסוג הדומה ביותר ל"יומן אישי" ובו כותב כל אדם החפץ בכך את דעותיו, מחשבותיו ורגשותיו, מתאר את סדר היום שלו, ולמעשה כותב את כל העולה על רוחו. בלוגים אלה לרוב יצברו קוראים אם האישיות הכותבת אותם מוכרת או ייחודית, או אם כתיבתה יוצרת עניין מיוחד. גם בלוגים פרטיים נחלקים לקטגוריות שונות על-פי מאפייני גיל, נושאי כתיבה שונים, וכן לפי שיוך קהילתי (בלוגים "גאים", סטודנטים וכו').

בלוג קהילתי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בלוג קהילתי הוא בלוג שבו כל אחד יכול להביע את דעתו, לפרסם קישורים או מאמרים מעניינים שמצא באינטרנט או להביע דעה בקשר לכתבות שפורסמו. ההבדל המהותי בין בלוג קהילתי לבלוג רגיל (פרטי) הוא שבבלוג כותב רק איש אחד או קבוצת אנשים נבחרת. בבלוג קהילתי כל אחד יכול לכתוב. בלוג קהילתי שובר גבולות בין אנשים ומהווה מקום המפגש למבקריו תוך עידוד דיונים בין הגולשים. כל הפוסטים בבלוג קהילתי מבוקרים על ידי מנהלי המערכת כדי לסנן תכנים לא ראויים כגון: קללות, טרולים וכו'. גם בלוג פרטי הוא קהילתי במובן הזה שהוא פתוח לקהילה ולפעמים גם מקבל תגובות מקוראים, אך בהיבטי עריכה ופרסום תכנים הבלוג הקהילתי משותף למספר עורכים לעומת הבלוג הפרטי.

בלוג בארגון

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתוך משפחת הבלוגים הארגוניים יש שני סוגים: בלוגים של ארגונים ברשת האינטרנט ובלוגים ארגוניים ברשת האינטראנט. ארגונים רבים מתחילים להשתמש בבלוגים ככלי לעובדי הידע בארגון שבו הם יכולים לכתוב את הידע שלהם, ולשתף אותו עם עמיתים ועם לקוחות. ארגונים רבים מתלבטים בסוגיית איתור הידע הסמוי בראשם של עובדי הידע בארגון וכן בשימוש מושכל בידע סמוי זה. לצורך כך משקיעים ארגונים רבים משאבים בהפעלה ובהטמעה של מערכות ניהול ידע. בלוג, או אתר אישי של עובד ידע בארגון יכול להוות סביבה פתוחה, מזמינה ומעודדת את עובד הידע לשתף בידע שלו, לרכז סביב הבלוג שלו קבוצה של מומחים מאותו התחום ובכך להביא ליצירת ידע חדש כאשר העובד יוזם זאת, בעצמו. על פי רוב, בלוג בארגון יעסוק בתוכן שמטרתו לשווק את השירות שהארגון מציע עבור הגולשים.

ארגונים רבים המאפשרים הפעלת בלוגים בתוך הארגונים מסתייעים בבלוגים לפיתוח מוצרים חדשים, לתקשורת יעילה ובלתי מתווכת עם ציבור הלקוחות ועוד.

הבלוג הממשלתי הרשמי הראשון "IsRealli" הושק לראשונה בשנת 2006.

בלוג אקדמי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בלוג אקדמי הוא בלוג שנכתב על ידי קבוצת אנשי אקדמיה ונועד לקדם את השיח הציבורי בתחומי מומחיותם, להפוך ידע מקצועי לנגיש יותר לציבור הרחב, לאפשר פרסום תוצאות מחקרים מדעיים, לסייע למומחים לקבל תגובות מיידיות לטיעונים אקדמיים, ולאפשר לאנשי אקדמיה לחוות דעתם על ענייני השעה.

בלוג עיתונאי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

התרחבות השימוש בבלוגים הביאה את אתרי החדשות באינטרנט לפתוח בלוגים לאחדים מהעיתונאים הפועלים בהם (או בעיתון האם). לעיתונאים אלה ישנה הבמה השמרנית שלהם – הטור בעיתון, ובמקביל אליה הם מנהלים בלוג, כאמצעי נוסף לקשר עם הקוראים, אמצעי שבו יפרסמו נושאים הנמצאים פחות ברומו של עולם. דן גילמור, בספרו "אנחנו המדיה", מצביע על סוג חדש של עיתונות עממית המבוססת על טכנולוגיית האינטרנט והתקשורת ובעיקר על שימוש בבלוגים ככלי עיתונאי לנוחות הכותבים והקוראים כאחד.

בלוג חינוכי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בלוג חינוכי הוא בלוג העוסק בתחום המוגדר כחינוכי או לימודי ובדרך כלל מיועד להפיץ מידע בתחומי החינוך, הדעת והלמידה השונים לאנשי חינוך וצרכני חינוך. לדוגמה: קהילות של מורים, קהילות של תלמידים, קהילות של מורים ותלמידים במשותף, קהילות של באי בית ספר מסוים (מורים, מדריכים, תלמידים וכו'), קהילות של חוקרי חינוך ולמידה וקהילות אחרות של אנשים בעלי עניין משותף בתחומי החינוך, ההוראה והלמידה. בבלוג החינוכי מועברים תכנים לימודיים, הודעות, דיווחים ודוחות על תהליכי חינוך, תהליכי למידה ותהליכי הוראה של תחומי הדעת השונים. בדרך כלל מאפשר הבלוג קבלת תגובות וביקורת לתוכן המופץ בו מצד כל משתתפי הבלוג שהם בעלי העניין בו. לעיתים יאפיינו את הבלוג החינוכי שיתוף ואינטראקציה (על ידי פורום מתאים).

סוגי בלוגים חינוכיים:

  • בלוגים שנכתבו על ידי מורים למען מורים אחרים. בלוגים אלו כוללים הצעות לפעילויות חינוכיות או לשיעורים, סיפורים מהשטח במטרה לתת למורים רעיונות להתמודדות במצבים דומים.
  • בלוגים שנכתבו על ידי תלמידים כחלק ממטלות החובה בבית-הספר. בבלוגים אלו התלמידים מציגים תחום לימודי אותו המורה ביקש, מזווית הראיה שלהם, תוך חקר התחום בספרים, אנציקלופדיות ובאינטרנט והצגת סיכומים בבלוג. על ידי הבלוג התלמיד יכול לפתח את הכתיבה שלו ואת יכולת הביטוי העצמי שלו.
  • בלוג בית-ספרי או בלוג כיתתי הנכתבים על ידי מורים או תלמידים. בבלוג בית-ספרי יועברו הודעות בין המורים, רעיונות ודיווחים על הנעשה בבית-הספר בין המורים, כשכל מורה יכול להוסיף תגובות משלו. בלוגים אלו יכולים להיות יומנים מקצועיים ומקור הודעות ממוחשב לעדכון כל סגל המורים. בבלוג כיתתי תהיה אינטראקציה בין התלמידים לגבי תחומים הקשורים לכיתה, העברת הודעות, דיווחים, חוויות ועוד.
  • בלוג מקצועי הנכתב על ידי מורים העוסקים באותו מקצוע/תחום דעת. המורים יוכלו להעביר ביניהם מידע, דעות, רעיונות ועוד ולקבל משוב ואת דעתם של עמיתים בתחום. התלמידים יוכלו גם הם להיות שותפים ולהביע דעתם

יתרונות הבלוג החינוכי:

  • אינטראקטיביות: שיתוף בין המורה לתלמיד ביצירת המשימה החינוכית תוך כדי ביצועה.
  • יתרונות החקרשת (WebQuest) הכוללות העברה מהנה של החומר, מיומנות חיפוש ברשת יוצרת תחושת בילוש מאתגרת אולם להבדיל ממנה בלוג אינו יחידה סגורה המועברת לתלמידים ומאפשר משוב.
  • לבלוג יש מנהל יחיד, שלא כמו בפורום בו כל אחד הוא חבר שווה ערך בהודעות. אומנם, ישנם בלוגים שבשוליהם מנוהל גם פורום, אותו מנהל בדרך כלל הבלוגר.
  • מאפשר שיפור השפה;
  • מסייע לתלמידים בשיפור ביטחונם האישי הם חשים כ"נחשבים", "מועילים".
  • מאפשר לכותב הבלוג ולקוראים אפשרות להגיב להעיר ולהאיר באופן חופשי ללא כל מגבלה (מהווה גם חיסרון).
  • תגובה לבלוג אחר – כאילו הייתה תגובה לעבודה של תלמיד אחר או התייחסות לדברי האחר סובלנות.

בלוג פיננסי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדומה לבלוג כללי, בלוג פיננסי הוא יומן מקוון (או יומן אינטרנט) המספק חדשות ומידע הקשורים לנושאים כספיים. בלוגים פיננסיים לא מכילים רק חדשות ומידע אלא גם העשרות, מדריכים וידע ספציפיים כדוגמת: חיסכון פנסיוני, ניתוח מניות ועוד. מרבית הבלוגים פיננסיים ניתנים ללא תשלום לציבור הרחב אשר בעליהם מרוויחים כסף מפרסום, שירותי ייעוץ בתחום או הסכמי שותפים עם חברות ושירותים אותם הם סוקרים.

אחת המעלות של קריאת בלוגים פיננסיים היא יכולים להתמקד בנושאים מסוימים נקודתיים שאינם מכוסים תדיר באתרי כלכלה גדולים. לדוגמה, תחומים כמו קרנות גידור מסוקרים באופן חדשותי בלבד באתם הגדולים. בבלוגים לעומת זאת, ניתן למצוא עולם ידע עשיר בקרנות הגידור, החל מחדשות ועד לניתוחים טכניים.

השימוש בבלוגים פיננסיים הפך כלי נהדר למשקיעים לחלוק את המחשבות שלהם על החדשות האחרונות בענף הכלכלה. בלוגים פיננסיים אינם מסופקים רק על ידי אתרי אינטרנט פיננסיים גדולים, אלא בעיקר על ידי אנשים עצמאיים שחלקם עושים זאת מהבית. היתרון הוא מגוון דעות ומחשבות. החסרון לעומת זאת הוא שצריך להיות מאוד זהיר במה שקוראים מכיוון שמרבית הכותבים אינם מקצועיים ואינם בעלי רישיון בתחום (אם צריך). תשומת לב חשובה במיוחד היא בלוגים בנושא המלצות מניות, בהם ייתן שלכותב יש ניגוד אינטרסים בין הכתוב לבין האחזקות האישיות שלו. לדוגמה, כותב שמחזיק מניות מחברה מסוימת יכול לכתוב עליה המלצה ובכך לעלות את ערכה. זה חוקי אבל חייב שיהיה מצוין גילוי נאות בכתבה עצמה.

סוגים אחרים של בלוגים פיננסיים מטפלים בנושא כלכלה ביתית וכלכלת עסק במגוון תחומים, החל מחיסכון ב